מבית מזון - תגובה יהודית לרעב

ככה נראה

כאן, בישראל 2021, חיים יותר מ-2 מיליון ישראלים ללא ביטחון תזונתי. לפני כמה שנים* יצאה הצלמת ברברה גרובר לפגוש את הישראלים הרעבים ולהביא את סיפוריהם

האנשים שהסכימו להצטלם, לדבר ולהיחשף באים מרקע שונה, חיים באזורים שונים של הארץ, והם עניים עקב נסיבות שונות. מדי שבוע נפרסם כאן סיפור נוסף, שימחיש כיצד המדיניות של הממשלות בישראל בכל הקשור בעוני יכולה להביא כל אחד וכל אחת מאיתנו למצב של חוסר ביטחון תזונתי 

לורן (20)

כשהמצב החמיר, לא היה לנו כסף לרופא שיניים בשבילי, אפילו כשכאבה לי נורא השן. לפעמים חיינו בחושך ובלי חימום, כי לא יכולנו לשלם את חשבון החשמל

מרסלו (52)

אני עדיין רעב לפעמים כשלא נשאר לעמותות אוכל לחלק. כשזה קורה, הבטן שלי כואבת, והחזה כואב. כשאני רעב אני שותה תה כי זה מרגיש טוב להכניס משהו לבטן

ערן  (88)

זו העמותה – לא הממשלה – שמביאה לי קופסת אוכל פעם בחודש. זה מספיק רק לשבועיים, ואחרי זה המטפלת שלי מביאה לי אוכל מהבית שלה, מהכיס שלה

מרים (45)

שובר לי את הלב להגיד לילדים שלא נשאר כסף לארוחת הערב. אני מקווה שאולי אמא שלי תגיע עם משהו לאכול, או שתהיה חתונה בכפר והילדים יוכלו לאכול שם

אנדרה (20)

כדי לחסוך, אנחנו משתמשים במקלחות הציבוריות שבחוף הים, לוקחים בגדים משומשים מעמותה, ואת הארוחות החמות שלנו, אנחנו מקבלים כל יום מארגון חלוקת מזון

*גילאי האנשים המופיעים בסיפורים האישיים שכאן נכונים לזמן שבוא התקיים הראיון