כאן, בישראל 2021, חיים יותר מ-2 מיליון ישראלים ללא ביטחון תזונתי. לפני כמה שנים* יצאה הצלמת ברברה גרובר לפגוש את הישראלים הרעבים ולהביא את סיפוריהם
האנשים שהסכימו להצטלם, לדבר ולהיחשף באים מרקע שונה, חיים באזורים שונים של הארץ, והם עניים עקב נסיבות שונות. מדי שבוע נפרסם כאן סיפור נוסף, שימחיש כיצד המדיניות של הממשלות בישראל בכל הקשור בעוני יכולה להביא כל אחד וכל אחת מאיתנו למצב של חוסר ביטחון תזונתי
רחל (30+)
הרבה פעמים אני לא אוכלת ארוחת ערב, כדי שיהיה לילדים מספיק אוכל . יש ימים שאני מחכה לשאריות שהם משאירים בצלחות שלהם, וזו ארוחת הערב שלי
ערן (88)
זו העמותה – לא הממשלה – שמביאה לי קופסת אוכל פעם בחודש. זה מספיק רק לשבועיים, ואחרי זה המטפלת שלי מביאה לי אוכל מהבית שלה, מהכיס שלה
אימן (40)
היה לי ממש כואב לראות את הילדים רעבים וידעתי שאני חייבת לעשות משהו כדי שיהיה להם יותר טוב. אז החלטתי להשיג עבודה, למרות התנגדות במשפחה
לורן (20)
כשהמצב החמיר, לא היה לנו כסף לרופא שיניים בשבילי, אפילו כשכאבה לי נורא השן. לפעמים חיינו בחושך ובלי חימום, כי לא יכולנו לשלם את חשבון החשמל
אנה (31)
אם נגמר לנו האוכל אני הולכת לשוק לפני כניסת השבת. אז הסוחרים זורקים סחורה. אני לא מתביישת לחטט בזבל. הרבה אנשים עושים את זה עכשיו
איילה (68)
אני יכולה להרשות לעצמי רק דברים כמו מקרוני ותפוחי אדמה, ומעט עוף וכמה ירקות. קודם כל אני נותנת אוכל לילדים, ואם יש מספיק אני גם אוכלת
שמחה (40)
כולנו מוותרים על הרבה דברים רק כדי להאכיל את הילדים. מוותרים על מחשב, ספרים או בגדים חדשים. אנחנו גרים בדירה צפופה ואין לנו כסף לעשות בה תיקונים בסיסיים
אביב (13)
יש גם ילדים במצב הרבה יותר גרוע משלי, ואין להם ארוחת צהריים בכלל. הלוואי שתהיה עזרה לכל הילדים שצריכים, כדי שכולנו נהיה שווים ואף אחד לא יהיה רעב בבי”ס
מרים (45)
שובר לי את הלב להגיד לילדים שלא נשאר כסף לארוחת הערב. אני מקווה שאולי אמא שלי תגיע עם משהו לאכול, או שתהיה חתונה בכפר והילדים יוכלו לאכול שם
אנדרה (20)
כדי לחסוך, אנחנו משתמשים במקלחות הציבוריות שבחוף הים, לוקחים בגדים משומשים מעמותה, ואת הארוחות החמות שלנו, אנחנו מקבלים כל יום מארגון חלוקת מזון
מרסלו (52)
אני עדיין רעב לפעמים כשלא נשאר לעמותות אוכל לחלק. כשזה קורה, הבטן שלי כואבת, והחזה כואב. כשאני רעב אני שותה תה כי זה מרגיש טוב להכניס משהו לבטן
עלי (52)
לפעמים עוברים כמה ימים בלי שאני אוכל, כי לא נשאר לנו כסף אחרי ששילמנו חשבונות. אבל כמו הרבה אנשים, זה משפיל מדי בשבילי לפנות לארגונים שמחלקים אוכל
לימור (40)
הסכום שאני מקבלת עבור הנכות נשאר אותו דבר לאורך השנים, והמחירים של הכול, כולל המיסים, ממשיכים כל הזמן לעלות. אני כל הזמן מחפשת דרכים לקצץ ולקבל דברים בתרומות
רבקה (14)
כשאני רואה אנשים קונים כל מיני דברים במכולת, אני מסתכלת עליהם, ואז מזכירה לעצמי שאין לי כסף. הלוואי שיכולתי לקנות יותר, אבל אני לא מרוויחה מספיק. אני די רעבה הרבה פעמים
שרונה (40)
הרבה ישראלים רעבים ומתביישים לקבל עזרה. ילדים גונבים אוכל וזקנים מחטטים בזבל כדי שיהיה להם מה לאכול. הממשלה חייבת לקחת אחריות על סוג כזה של עוני
פטריסיה (40)
ברור שאני רעבה לפעמים כי אנחנו לא יכולים לקנות מספיק אוכל. מה שכואב באמת הוא שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להזמין את הילדים שלנו לארוחת שבת
זהבה (23)
אמא שלי קמה בלילה לטפל בנכד שלה, ואז עובדת כל היום וחוזרת הביתה אל הילדים שלה, שמתלוננים על זה שאין ארוחת ערב מוכנה. אני רק רוצה לבכות על אמא
*גילאי האנשים המופיעים בסיפורים האישיים שכאן נכונים לזמן שבו התקיים הראיון
