ביטחון תזונתי בישראל

“לפני 10-15 שנה, לא חשבתי שאגיע למצב הזה. היו לי חיים סבירים. הייתי נשואה והייתה לי עבודה בבית ספר. עכשיו אני עסוקה כל הזמן בהישרדות: איך לשלם את חשבונות החשמל, המים, הארנונה, ולהאכיל את הילדים. כמו ישראלים רבים, אני עובדת קבלן. אין לי ביטחון תעסוקתי וקשה ממש לגמור את החודש עם שני ילדים ועם הכנסה של 2,400 ₪ לחודש ועוד 3,500 מזונות. וכל זה עוד לפני תשלום חשבונות בסיסיים.

זה מעגל קסמים, כי אין לי הכשרה לתפקידים שמקבלים שכר גבוה. אם ארוויח אפילו קצת יותר כסף, משרד הרווחה יבטל לי את המזונות והמצב רק יחמיר. אפילו עם הבת שלי, בת 17 וחצי שעוזרת בהוצאות הבית, קשה לגמור את החודש. אני לא יכולה להרשות לעצמי את טיפול יישור השיניים שהיא צריכה, אני לא יכול להרשות לעצמי מורה לבן שלי, שסובל מדיסלקציה ו-ADD , אני לא יכול להרשות לעצמי אימוני כדורגל לבן שלי. וזה ממש לא רק הסיפור שלי. זה הסיפור של ישראלים רבים.

אם שכר הדירה שלי היה זול יותר, למשל אם הייתי משלמת 700 ₪ במקום 2,400, אז היו לי 1,700 שקל כדי לתת יותר לילדים שלי. להשקיע יותר באוכל, באוכל בריא יותר, בחונכות לבני. יוקר המחיה כל כך גבוה כאן. לדוגמא, אני נמצאת בחובות לחברת החשמל ולפעמים כשנגמר לי הכסף, אנחנו נשארים בלי חשמל.

עבור רוב הישראלים העניים הבושה חזקה יותר מהצורך בעזרה. לא קל לבקש אוכל, גם אם יש לך ילדים להאכיל. אני יודעת שזאת סתירה, שמצד אחד אני פעילה ומדברת בפתיחות על עוני, ומצד שני – אני מתביישת למסור לעירייה את כל הפרטים האישיים שלי כדי שאוכל לעמוד בתור לקבל אוכל. אני מתביישת ללכת ברחוב עם סל מזון ולהיות חשופה לכל האנשים. למזלי, בשנה האחרונה קיבלתי ארגז אוכל של מוצרי חלב, ירקות טריים וביצים שנמסרו לדלת שלי כל שבוע. זה נעשה בסוד ובסתר. זה בא מאדם שבבעלותו חברת קייטרינג. הוא ראה אותי מדברת בטלוויזיה על ההתמודדויות שלי והסכמתי לקבל את עזרתו כי היא נעשית באופן דיסקרטי, כך שאף אחד לא רואה. הארגז הזה באמת משנה את חיינו. לפני כן, לא היינו בדיוק רעבים, אבל שרדנו על קורנפלקס, פסטה ולחם. הדיאטה הזו לא הייתה טובה עבורנו, במיוחד הבן שלי שיש לו ADD ודיסלקציה.

 אני חושבת שהעירייה וארגוני חלוקת המזון צריכים להציע סיוע במזון באותה צורה שאני מקבלת – באופן פרטי. יש כל כך הרבה ישראלים רעבים כי הם נבוכים מכדי לקבל עזר. ילדים וצעירים גונבים אוכל ואנשים זקנים מחטטים בזבל כדי שיהיה להם מה לאכול. אני חושבת שהממשלה חייבת לקחת אחריות על סוג כזה של עוני. “