ביטחון תזונתי בישראל

“החיים שלי הרבה יותר קשים ממה שהיו פעם. במשך עשר שנים הייתה לי עבודה טובה כמתרגמת צרפתית / עברית. ואז הגיע מנהל חדש ופיטר אותי ללא סיבה. היו לי המלצות נהדרות, אבל לא הצלחתי להשיג שוב עבודה בתרגום, למרות שניסיתי מאוד. מאז, העבודה היחידה שיכולתי לקבל היא בניקיון, עובדת קבלן, ללא הטבות.

בכלל, לעובדי קבלן אין זכויות. לפי החוק מגיעה לי הפסקה של חצי שעה במהלך תשע השעות של המשמרת שלי. אבל אם אני לוקחת לעצמי הפסקה, משלמים רק עבור 8.5 שעות. כשאני מתלוננת בפני הבוס שלי, הוא מתחיל לצעוק ולאיים.

כשעבדתי כמתרגמת, הייתי מבשלת דגים בכל יום שישי. תמיד הכנתי אוכל נוסף למקרה שחברים יבואו. עכשיו אני לא יכולה להרשות לעצמי את זה עם שכר של 4,500 שקל לחודש. אני יכולה להרשות לעצמי לגור בחדר מאוד קטן ועלוב, לא יכולה ללכת לקולנוע או לשתות כוס קפה עם חברה. ויתרתי על סיגריות, כשלפני כן עישנתי מאז גיל 18 חפיסה ביום. אוכל אני קונה רק ממש זול, אני יכול לקנות אוכל ממש זול וזה אותו אוכל כל הזמן.

כשאני רואה אנשים קונים כל מיני דברים במכולת, אני מסתכלת עליהם, ואז מזכירה לעצמי שאין לי כסף לקנות את הדברים האלה. הלוואי שיכולתי לקנות יותר, אבל אני לא מרוויחה מספיק כסף. אני די רעבה הרבה פעמים. ארוחת הבוקר שלי היא כריך. ארוחת הצהריים היא עגבנייה, מלפפון, גבינה, ומדי פעם קופסת טונה. לארוחת הערב, זה בדרך כלל אורז או משהו זול אחר.

התחלתי להיות פעילה חברתית, כי אם אוכל לשפר את החיים של אנשים אחרים, אשכח קצת את הבעיות שלי. אבל זה מאוד מלחיץ להיות במחשבות על כסף כל הזמן: יהיה לי או לא יהיה לי מספיק החודש. לפעמים אין לי ברירה, ואני עושה את מה שאני הכי שונאת לעשות – לבקש עזרה מחברים או משפחה. הם יודעים שלא אוכל להחזיר להם ואני מרגישה בושה. הרי אנשי כן עובדת. יש לי ערך.

המצב קשה במיוחד במהלך החגים. יש הרבה ימים שבהם לא עובדים, וזה אומר שאני מרוויחה פחות באותו חודש.

בתקופות של חגים אני גם עצובה מאוד, כי החברים שלי שיש להם עבודה קבועה יוצאים לחופשות, ואני לא יכולה להרשות לעצמי ונשארת בבית. בחופשות, כאשר עובדי קבלן כמוני מרוויחים פחות, אני חייבת לקצץ עוד יותר. אני מכבסת את בגדי רק פעם בשבוע במקום פעמיים, ואני קונה אוכל באיכות עוד יותר גרועה ואוכלת כמות יותר קטנה בכל ארוחה. זה גורם לי להרגיש חלשה ופגועה. הרי אני בן אדם. אני רוצה לחיות כמו אנשים אחרים. פשוט לחיות כמו בן אנוש”.