מבית מזון - תגובה יהודית לרעב

מי אנחנו?

מזון – תגובה יהודית לרעב הוא ארגון לשינוי חברתי וכתובת ייחודית לנתינה יהודית הנלחם באי-ביטחון תזונתי ורעב בקרב פרטים ללא הבדלים של דת, מוצא אתני ומין. אנחנו קול מוביל בארצות הברית ובארץ במאבק ברעב ובאי-ביטחון תזונתי, במיוחד בקהילות שעד כה הממסד התעלם מהן או התכחש להן.

אבּי ג'. ליבמן

נשיאה ומנכ”לית

מיה האברד

סגנית נשיאה ומנהלת התוכניות

ישי מנוחין

מנהל התוכנית בישראל

האמת שלנו

אנחנו מאמינים כי אי-ביטחון תזונתי הוא פגיעה חברתית המחייבת דיון ציבורי וקידום אחריות שלטונית, וכי קידום ביטחון תזונתי דורש החלטות והשקעות אסטרטגיות. לכן, אנחנו מתמקדים בסִנגוּר ובחינוך ציבורי בנושאי רעב ואי-ביטחון תזונתי בארץ ובארצות הברית. רעב ואי-ביטחון תזונתי הולכים והופכים לנפוצים יותר בישראל. אנחנו כאן ליידע את הציבור ומקבלי ההחלטות על כך ולעודד שיתופי פעולה כדי למגר אותם. 

הדרך שלנו

אנחנו מקדמים את הדיון באחריות ממשלתית ובצורך במדיניות לאומית מגיבה ועקבית על מנת להבטיח ביטחון תזונתי בקרב כלל האזרחים. אנחנו מטפחים שיתופי פעולה עם ארגונים הפעילים בתחום הביטחון התזונתי מתוך אמונה שביחד אנו חזקים יותר ונוכל להוביל לשינוי חברתי. אנחנו תומכים בשותפינו באמצעות מענקים, רישות וקידום פעילויות משותפות למען מטרה משותפת של מיגור אי-הביטחון התזונתי ללא אפליה.

קמפיינים

יחד עם שותפינו, אנחנו דורשים מהממשלה להקצות תקציב קבוע לביטחון תזונתי, לרבות למיזם לביטחון תזונתי ולסלי מזון, כדי להבטיח סיוע רצוף ומקיף לכל אלה שזקוקים וזקוקות לו. הצטרפו לדרישה שלנו מהממשלה לעגן את הביטחון התזונתי בבסיס תקציב המדינה – שלחו אתנו מכתב לשר האוצר ולשר הרווחה בלחיצת כפתור!

צוות היגוי הקמפיין

מה זה ביטחון תזונתי?

"ביטחון תזונתי" הוא מושג פשוט שמשמעותו היא גישה סדירה למזון בריא ומספק לחיים פעילים ובריאים של פרטים. שלילתו היא המושג "אי-ביטחון תזונתי" המתייחס להיעדר גישה סדירה למזון ראוי – מושג הנמדד במחקרים שונים.
בעידן טרום-קורונה המושג "ביטחון תזונתי" היה מושג "רזה" והשתמשו בו בעיקר חוקרים וא/נשי מקצוע. הסקר האחרון שערך המוסד לביטוח לאומי, בשנת 2016, הראה ש-513,000 משפחות (17.8% מהמשפחות בישראל) מתקיימות בתנאי אי-ביטחון תזונתי ומהן 252,000 משפחות (8.8% מהמשפחות) בתנאי אי-ביטחון תזונתי חריף – כלומר רעב. מחקר אחר, "הא לחמא עניא: מי יכול לקנות סל מזון בריא?" משנת 2017 של מרכז טאוב, בחן את ההכנסה וההוצאה המשפחתית הממוצעת והעריך את העלות החודשית של סל המזון הבסיסי הממוצע למבוגר ב-844 ש"ח ולילד ב-737 ש"ח. באופן לא-מפתיע, התברר שבשני העשירונים התחתונים של ההכנסה המשפחתית "רכישת הסל הבריא אינה אפשרות זמינה במגבלות הכנסת משק הבית וההוצאות האחרות הדרושות לניהולו".
למרות השכיחות הגבוהה של אי-ביטחון תזונתי בשנים שלפני מגפת הקורונה, הרשויות המחוקקת והמבצעת לא השקיעו את הזמן והמשאבים הדרושים לצמצומו והרשות השופטת לא התערבה כתגובה לעתירות בנושא. פתרונות אפשריים לא מצאו דרכם לשולחן הכנסת והממשלה, לסדר היום הציבורי ולבסיס תקציב המדינה. סקרים, מחקרים ספורים ותחזיות שנערכו, נשארו עניין ליודעי חן ולחוקרים מועטים. רק מעטים מקובעי המדיניות התייחסו לאוכלוסיות הפגיעות ביותר לאי-ביטחון תזונתי חמור – מבקשי מקלט, חרדים, ערבים ישראלים ועובדי קבלן – והשיח הציבורי התעלם מהם. אם "בניכוי הערבים והחרדים מצבנו מצוין", כפי שטען בזמנו ראש הממשלה נתניהו, אין גם צורך בשיח חברתי על היותם במצב של אי-ביטחון תזונתי.
אולי הדוגמה הבולטת ביותר לאופן בו ממשלת ישראל מזלזלת במחויבויותיה לביטחון אזרחיה היא תקציב המיזם לביטחון תזונתי. הפרויקט שמבטיח תמיכה בביטחון התזונתי של 10,800 משפחות (מתוך ה-252,000 משפחות באי-ביטחון תזונתי חריף אותן אמד המוסד לביטוח לאומי) תוקצב ב-60 מיליון ₪ לשנה בלבד, מתוכם ניתנו 20 מיליון ע"י הממשלה, 5 מיליון ע"י הרשויות המקומיות ו-35 מיליון מתרומות. תקציב זעום זה לא היה חלק מבסיס תקציב המדינה והוא נגמר בתחילת 2020. עבור הממשלה נראה שמחויבותה של מדינה לביטחון אזרחיה מסתכמת בביטחון צבאי בלבד.
מגפת הקורונה, הסגרים והתרחבות האבטלה גרמו להגדלת מספר העניים, ולהקטנת מספר האזרחים שחיים בתנאי ביטחון תזונתי, ובמקביל גם להרחבת משמעות המושג ולשימוש רב בו בשיח הציבורי. לעניים "הישנים", שמופיעים בדוחות ובמחקרים, נוספו מאות אלפי עניים "חדשים" – עניים, שעד לפני מספר חודשים עבדו במקצועות שנחשבו בטוחים ועכשיו נפגעו קשות מהמגפה והסגר. עניים "חדשים" אלה, שרובם לא השתייכו לקבוצות העוני הקלאסיות, חיים בתנאים מתדרדרים והולכים של ביטחון תזונתי. הם לא יודעים כיצד, מהיכן ואיך ירכשו, או יקבלו, את המזון הדרוש להם. החדשות, הסקרים וכלל הנתונים מצביעים על מספר מובטלים ועניים גדול בהרבה מזה שבימים שלפני המגפה.
מי שניסו להעיר את השיח הציבורי בנושא הביטחון התזונתי של אזרחי המדינה ולטפל במצב היו עמותות, שהוציאו יותר מחצי מיליארד שקלים בשנה שלפני המגפה כדי לתמוך ברעבים. הן הצליחו להעלות את העוני לשיח הציבורי בעיקר מול מועדי פרסום דוחות סטטיסטיים או עדכון קו העוני. אולם "ביטחון תזונתי" נשאר עד תחילת המגפה מושג "רזה". מגפת הקורונה הביאה לפעילות שיא ולדלדול משאביהן של עמותות חלוקת המזון. הידלדלות המשאבים בכלל והתרומות בפרט, צמצום הפעילות וההתרסקות של כרבע מארגוני החברה האזרחית, בצד הרחבה דרמטית של העוני, "מבטיחים" עלייה דרמטית נוספת של אי-ביטחון תזונתי בשנה הקרובה. "ביטחון תזונתי" עתיד להיות אחד ממושגי הציר בשיח החברתי בשנת 2021.
כאשר "ביטחון תזונתי" הופך למושג ציר במרכז השיח אודות העניים "החדשים", ואנו עדים להתרסקות מעמד הביניים וקריסת העמותות שסיפקו ביטחון כזה, משמעות המושג מתרחבת. המושג הופך לחלק משיח ציבורי הממוקד בקטסטרופה חברתית. נוצר מעמד עני חדש: לא עוד העניים "הישנים" – אותם עניים "שקופים" בעייני הממסד, אלא עניים חדשים ובולטים, עניים שעד המגיפה היוו חלק מעמוד השדרה הכלכלי הישראלי, אנחנו.
Previous slide
Next slide

נכתב ע”י ד”ר ישי מנוחין עבור הלכסיקון הסוציולוגי לעת קורונה של שותפינו, מרכז אדוה.