מבית מזון - תגובה יהודית לרעב

אביב (13), מבאר שבע. בת לאם חד הורית שמתקיימת מקצבת נכות

עוד יותר קשה בבית הספר, כשיש ילדים שמביאים ארוחות צהריים טובות, עם כריכי ביצים, ירקות והרבה דברים, ולי יש רק כריך אחד עם ממרח שוקולד לכל היום

"אמא שלי לא יכולה לעבוד בגלל הבריאות שלה, אז אנחנו לא אוכלות הרבה. חלק גדול מהאוכל שלנו מגיע מארגון סיוע. בלעדיו לא היינו יכולות להכין אוכל סביר.

 

אבל מה שאנחנו מקבלות לא מספיק, אז אנחנו בוחרות וקונות רק מה שיכולות להרשות לעצמנו. אני עוזרת לאמא שלי להחליט ואני בוחרת הרבה פעמים לקנות לחם במקום בשר ויוגורט כי הלחם יותר זול.

 

אני חושבת שהממשלה צריכה להוריד את המחיר של מוצרי החלב כדי שכולם יוכלו לקנות אותם. הם צריכים גם להוריד את מחיר הדיור כי להרבה אנשים אין איפה לגור או שהם צריכים לעבור כל הזמן כששכר הדירה עולה. אני חושבת שלכולם צריך להיות בסדר.

 

אני מרגישה רע על זה שאני צריכה לוותר על כל מיני סוגים של אוכל, כי אין לנו מספיק כסף. אבל אני מקבלת את המצב, כדי לתמוך באמא שלי. קשה לראות את הסבל שלה, למרות שאני רוצה הרבה דברים שיש לחברים שלי, אני לא מבקשת. זאת לא הרגשה טובה.

 

עוד יותר קשה בבית הספר, כשיש ילדים שמביאים ארוחות צהריים טובות, עם כריכי ביצים, ירקות והרבה דברים, ולי יש רק כריך אחד עם ממרח שוקולד לכל היום.

 

אבל יש גם ילדים במצב הרבה יותר גרוע משלי, והם לא יכולים להרשות לעצמם להביא ארוחת צהריים בכלל. אני מנסה להציע להם חצי מהכריך שלי, אבל הם אומרים 'לא' כי אני חושבת שהם מתביישים מדי. רק הילדים האתיופים מקבלים ארוחת צהריים חינם בבית הספר כי יש ארגון שדואג לזה. הלוואי שיהיה ארגון שיעזור לכל הילדים שצריכים עזרה, כדי שכולנו נהיה שווים ואף אחד לא יהיה רעב בבית הספר. כל ילד צריך לאכול ארוחה אחת טובה ביום.

 

מה שעוזר לי לא להיות עצובה על המצב שלנו זה לצייר הרבה וללמוד הרבה כדי שאוכל להשיג עבודה טובה כשאגדל ואוכל לעזור לאמא שלי בכסף. אני רוצה להיות וטרינרית, אבל תספיק שלי כל עבודה שבה ארוויח מספיק כסף כדי לאכול טוב יותר ולעזור לנו לגור במקום טוב יותר. "